עריכה לשונית במקביל לכתיבה 

כאשר כותב מנסח את דבריו על הדף בצורה ייחודית ביותר שלו, הוא לא תמיד שם לב לעובדה שהוא כותב בצורה שיכולה להתפרש בדרך מסוימת, או השימוש במילים במקומות מסוימים יכול להיות בעייתי ועוד.

עריכת טקסט היא שלב שנעשה כמעט במקביל לשלב הכתיבה עצמו, ואם יש כותב שמבין גם בתחום של עריכה לשונית, יכול לעשות זאת לעצמו, אך תמיד ההמלצה היא שלכל כותב יהיה גם מי שמבין בנושא של עריכה לשונית, על מנת שיוכל לתת את ההערות שלו על הטקסט הכתוב. יש חשיבות גדולה מאוד לעורך טקסט, משום שהוא מתפקד כקורא חיצוני ראשוני, והוא זה שמביא את הביקורת הראשונה לכותב עצמו.

עריכת טקסט ויציאה מן הואקום
אם אני כותב כרגע טקסט, אני נמצא במעין ואקום של כתיבה. הכוונה היא שאני מסתגר ביני ובין עצמי ויותר לעצמי, את העולם הפנימי שלי שבו אני כותב את מה שאני רוצה. עריכת טקסט היא יציאה מהואקום והחדרת אוויר חדש ונקי יותר לטקסט עצמו. כאשר אני כותב בואקום שלי אני לא תמיד מודע לטקסט עצמו מבחינה חיצונית, אלא אני מחבר אליו רגשית. עריכת טקסט שלי על ידי אדם חיצוני תיתן לי את נקודת המבט שחסרה לי בזמן שאני כותב, וזו נקודת המבט החיצונית של עורך הטקסט עצמו. לכן, עריכת טקסט היא עניין מחויב המציאות.

עריכת טקסט גם בעיתונות
אחד התחומים שבהם יש טקסטים חדשים שנכתבים מדי יום הוא עולם העיתונות, ואחת הסיבות שבראש עיתון עומד עורך ראשי, כאשר מתחתיו יש מספר עורכי משנה היא בדיוק הסיבה של ריבוי הטקסטים והרצון לפרסמם בבדרך הנאותה ביותר. עריכת טקסט עיתונאי היא עניין שיש לדעת כיצד לעשות אותו משום שיש הבדל בין עריכת טקסט עיתונאי ובין עריכת טקסט אקדמאי או עריכת טקסט יצירתי אחר. עורך העיתון חייב לתת לכתב לכתוב את כל מה שהוא רוצה, בזמן הנדרש, אך הכתבה עצמה חייבת לעבור עריכה ושכתוב, משום שהעורך הוא זה שמפקח שכל כתבה וכל טקסט יגיעו לקוראי העיתונים בדיוק כמו שהם צריכים לצאת, על פי ככל החוקים והכללים הנאותים.

עריכת טקסט בשנות האלפיים
עריכת לשון היום יותר מתמיד היא עניין חשוב ביותר, משום שבשנות האלפיים הטקסים הפוכים להיות בעייתיים יותר ויותר. השפה שאנשים כותבים בה היא שפה דלה יחסית ורעיונות מובעים בדרך מאוד קלוקלת, ואילו מי שמבין בתחום של עריכת טקסט יכול לומר שיש כאן מגמה שחייבים להתמודד איתה, מגמה שאחד הכלים להחזיר אותה למעמדה הנכון והפרופורציונאלי הוא עריכת טקסט נכונה.